Галич - Легенда о табаке (М.Эпельзафт, русский+иврит) | א.גאליץ' - אגדה על טבק

אגדה על טבק \\ אלקסנדר גאליץ' (לזכרו של דניאיל חארמס) תרגום: מקסים ז'אק; ביצוע: מרק אפלזפט * מבוסס על שירו של חארמס בתרגום של אירה פינסקר http://www.bards.ru/archives/part.php?id=17863 נשבו רוחות, גשם זלג, הדור במלוא עוצמה חגג, חתול צעק לו על הגג, סתם ככה, בלי סיבה, וקם אדם מהמיטה, ראה חתול על ארובה, פיהק, ולעצמו הודה: - נגמר לי הטבק! טבק נגמר אצלי – חבל, אלך לקנות טבק, - אבל עזבו... הכול בכלל התחיל ממש לא כך. "בבוקר צח אחד אדם לקח לו מזוודה, ולכיוון הלא נודע יצא בצעדה..." ובאותה עת סוג של חידה הוא את עצמו שואל: - למה לקח הוא מזוודה? תגיד לי, דניאל! השאלה כאן במקום, בכך שירי נסדק, ולעשן צריך עד תום יתרה של הטבק. אזי: "בבוקר בן-אדם.. טה-טה-טה... בלי כבודה... ולכיוון הלא נודע יצא בצעדה. הלך, קצב את פסיעותיו ועל מקלו נשען, כלום לא אכל, כלום לא שתה, ורגע לא ישן..." ושמא לעשות פרסה, למחוק את כל השטות?! בזמן שצו המאסר מוכן בפרקליטות. נתחיל: "חמשת ארנבים נסעו לעיר רוסטוב..." בחוץ דופקים, בחוץ דופקים – אך עוד לא בדלתו. "והם אל הקופה באים לקנות כרטיס רכבת - פרץ בצחוק הקופאי: - תראו, מי כאן - ארנבת!" אך האדם המקולל עם חבל ומטען, הוא בלי לשאול אותי בכלל יצא לו אי-לאן. הלך, קצב את פסיעותיו, ורק הביט ישר, כלום לא אכל, כלום לא שתה, ורגע לא ישן. ליער יום אחד נכנס, היה חשוך וקר, והוא מאז, והוא מאז נחשב לנעדר... בחופש קר, לחוץ בפנים, עשן בכל ביתו, בחוץ דופקים, בחוץ דופקים, עכשיו כבר בדלתו! מה הוא חשב ביום הזה, היום, מחר, תמיד, ברגע שמגף ברזל אסון עליו המיט? וכאן השיר שלי נשבר, ואין עוד לתקנו, מה גם שהטבק נגמר, ו ש ם כבר לא לקנות! אבל נמשיך בהגדה, כל עוד בחוץ דופקים... ואז בכל זאת מזוודה, ולא הארנבים. (ושוב דופקים!) אל תוך עידן! (דופקים!) כשיום אחד הלך ליער בן-אדם ונעלם לעד!.. אך פרסה חוט גורל לטוות תמשיך לו בחשאי, הוא רק יצא טבק לקנות, ועוד מעט הוא שב. חתול קפץ לו על הגג, נבחו כלבי חצר, אבל בעיר הזאת טבק מאותו יום חסר. והוא הלך לפטרהוף, משם למגדן, ובדרכו הבין סוף-סוף לְמה לו מזוודה... הלך באור ועלטה, הלך לקרים וּ-וורקוטה, והחוקר בלי אתנחתא בתוך דלתו דפק... וכל הזמן שכניו בצער אמרו לו: - איזו החמצה! הוא רק לפני דקה יצא, הלך לקנות טבק...